גזר דין בתיק ת"פ 41990-03-12

בעניינם של נאשמים 2, 3, 4 ו - 5

1.     הנאשם 2 הורשע על פי הודאתו בעבירה של סיוע לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, ונאשמים 3, 4 ו - 5, הורשעו בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. נסיבות ביצוע העבירות היו כלהלן: ביום 15/3/12, בשעות הערב, אירע סכסוך בין נהגים. הצדדים לסכסוך היו, מחד, נאשמים 1 ו - 2, ומאידך המתלונן. בהמשך, באותו ערב, נפגש המתלונן עם קרוב משפחה של נאשמים 1 ו - 2 ברכבו של קרוב המשפחה, סמוך לבית המתלונן, והמתלונן סיפר לקרוב המשפחה על הסכסוך שאירע זמן קצר לפני כן. באותו שלב, הגיעו הנאשמים ברכבו של נאשם 1. המתלונן וקרוב המשפחה נגשו אל הנאשמים, מתוך מחשבה כי הנאשמים מעוניינים לשוחח איתם אודות הסכסוך, אולם הנאשמים ירדו כשהם מצוידים במקלות ברזל ובחפצים חדים. קרוב המשפחה החזיר את נאשם 2 לרכב, ויתר הנאשמים תקפו את המתלונן, תוך שהם חובטים בו ודוקרים אותו. כתוצאה מכך נגרמו למתלונן, דקירות בראשו, גבו, ידו וצווארו, והוא נותח בגבו ואושפז בבית החולים. 

2.     הצדדים הגיעו להסדר טיעון, במסגרתו הוסכם, לגבי נאשם 2, כי המאשימה תטען לעונש של שישה חודשי מאסר בפועל וההגנה תהא חופשית בטיעוניה. לעניין הנאשמים 3 - 5, הוסכם כי המאשימה תטען לעונש מאסר לתקופה של  13 חודשים, וההגנה תהא חופשית בטיעוניה.

3.     המתלונן הגיש הצהרה לפיה, בעקבות הדקירה בגופו, נגרמו לו נזקים גופניים, הוא היה מובטל לתקופת שלושה חודשים ומצבו הנפשי הושפע לרעה.

4.     שירות המבחן המציא תסקיר בנוגע עם כל אחד מהנאשמים: בנוגע עם נאשם 2 צוין כי מדובר בנאשם כבן 23, רווק, העובד בשיפוצים. לנאשם זה אין הרשעות קודמות. הנאשם 2 התקשה לשאת באחריות לביצוע העבירה והשליך את האחריות על שותפיו. שירות המבחן לא בא בעניינו בהמלצה.

לעניין   נאשם 3, מציין שירות המבחן, בין היתר, כי מדובר בנאשם כבן 27, רווק, העובד בתקופה האחרונה כפועל בחברת בנייה. נאשם זה סיים 12 שנות לימוד. שירות המבחן התרשם מהנאשם כמי שמגלה יציבות במסגרות הלימודים והתעסוקה. שירות המבחן התרשם עוד כי הנאשם 3 אינו מקבל אחריות לביצוע העבירות ומטשטש מעורבותו, וקיים סיכון בינוני להישנות התנהגות אלימה ברמת חומרה בינונית, ובסופו של דבר התלבט שירות המבחן בהמלצתו, בין הטלת מאסר בעבודות שירות לבין הטלת מאסר בפועל,  תוך התחשבות, בין היתר, את תקופת היותו של הנאשם בתנאים מגבילים. לנאשם זה הרשעה משנת 2010 בעבירת אלימות. 

        באשר לנאשם 4, מציין שירות המבחן כי מדובר בבחור צעיר, כבן 20, רווק, עובד בעבודות חשמל, ומבטא שאיפה לניהול אורח חיים תקין ונורמטיבי. גם נאשם זה סיים 12 שנות לימוד. מעורבותו של נאשם בתיק זה, הנו מעורבות ראשונה בפלילים. לפני שירות המבחן קיבל הנאשם אחריות חלקית לביצוע העבירה. שירות המבחן מעריך כי ענישה מוחשית, אשר לא תהווה גורם מדרדר עבורו, תמחיש לו את חומרת מעשיו ותוצאותיהם, ולפיכך הומלץ על מאסר שירוצה בעבודות שירות.

        בנוגע עם נאשם 5, מציין שירות המבחן בתסקירו כי מדובר בנאשם כבן 19, רווק, עובד בעבודות מזדמנות ובשיפוצים. גם נאשם זה סיים 12 שנות לימודים. הנאשם נשא באחריות למעשיו לפני שירות המבחן. שירות המבחן התרשם כי ביצוע עבירה נבע מהקושי של הנאשם להפעיל שיקול דעת מותאם במצבי לחץ, וטשטוש הגבולות בין המותר לאסור, מתוך רצון להשתייכות. שירות המבחן המליץ לגבי נאשם זה, כי ניתן להטיל עליו עונש מאסר בעבודות שירות. לנאשם זה אין הרשעות קודמות.

5.     ב"כ המאשימה טען כי הערך החברתי המוגן הנו שמירה על שלימות הגוף. מדובר באירוע תקיפה מתוכנן, הנאשמים הגיעו מצוידים בכלי משחית ופגעו קשות במתלונן שנאלץ לעבור ניתוח בגופו ומדובר בחבורה. באה הפנייה לפסיקה באשר לענישה במקרים דומים. מתחם העונש הראוי הכולל, כך נטען, הנו 20 עד 40 חודשי מאסר, והתבקש, נוכח הנסיבות האישיות, להטיל על נאשמים 5 - 3 עונש של 13 חודשי מאסר בפועל, ועל נאשם 2 לגזור עונש של 6 חודשי מאסר בפועל, זאת, בין היתר, נוכח קשיים ראייתיים. עוד נטען כי אין לקבל המלצות שירות המבחן, שכן אלו מקלו מדי.

6.     בא-כוח נאשם 2 טען, בין היתר, כי הנאשם לא לקח חלק פעיל באירוע ומעורבותו הנה מכוח נוכחותו בלבד, ושונה מיתר המעורבים, הנאשם הודה מלכתחילה. עוד צוין כי הנאשם לא חזר בו מדבריו ולא נמנע מלקבל אחריות כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן, אלא הוא הסביר את מעורבותו הדלה. הנאשם 2 אף ערך סולחה עם המתלונן ושילם סכום נכבד כפיצוי (כ - 27,500 ש"ח) למתלונן. מכלול שיקולים אלה אמורים להוביל לכך שיש להסתפק בתקופת מעצרו (43 ימים) ובפיצוי. עוד נטען כי הנאשם לא הגיע למשרדי הממונה על עבודות השירות עקב מיקומם של המשרדים בבאר שבע ועקב כך שחלה במועד שזומן.

        ב"כ הנאשם 3 טען כי עצם ההסכמה של הנאשמים לסיים התיק כפי שהוסכם, מעיד על כך שהמאשימה הגבילה עצמה, ברף העליון, לענישה של 13 חודשי מאסר, ויש מקום להקל מרף עליון זה. נטען עוד, כי אין מדובר באירוע מתוכנן, אלא בהתפתחות לא מתוכננת. נטען כי עברו רחוק ומהווה מקרה חריג לאורח חייו, וניתן להסתפק במאסר שירוצה בעבודות שירות.

        ב"כ נאשם 4  טען, בין היתר, להסתבכות נאשם 4 שלא בטובתו ואך עקב הקשר המשפחתי, ולאור קריאתו של אחיו, נאשם 3 לבוא ולסייע. האירוע לא היה מתוכנן, טענה זו אינה עולה מכתב האישום, ומדובר באירוע ספונטני. אמנם, אין לזלזל בחומרת האירוע, אך אין די בכך להטיל עונש מאסר של ממש על הנאשם, לאור נתוניו החיוביים, כאשר ניתן להסתפק בעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, כפי שהמליץ שירות המבחן. עוד נטען כי הנאשם כבר שילם מחיר יקר, בתחילה היה עצור, ולאחר מכן שהה תקופה ארוכה במעצר בית מלא עד שהותר לו לצאת לעבודה בלבד. בכך יש להרתיעו ולמנוע ממנו מלשוב על מעשה ממין  זה, והוצע אף להטיל עליו פיצוי, אך שרכיב זה אינו כלל בהסדר.

        ב"כ נאשם 5 הצטרף לדברי חבריו והוסיף כי מדובר בנאשם שהוא הצעיר מבין המעורבים, ללא כל עבר פלילי וזו הסתבכותו הראשונה. באה הפנייה לתסקיר, לקבל אחריות ולכך שהנאשם היה מספר חודשים במעצר בית מלא ולאחר מכן במעצר בית חלקי המאפשר לו יציאה לעבודה, וקיימת אפשרות טובה לשיקומו. הנאשם לוקח חלק בהליך טיפולי. מאז האירוע חלפה כשנה וחצי ומאז לא הסתבך הנאשם במאומה, ומאסר בעבודות שירות הנו עונש הולם כפי שהומלץ על ידי שירות המבחן. הומצאה פסיקה התומכת בכך.

נאשם 4 הוסיף כי טעה ומקבל אחריות על מעשיו.

7.     כאמור, הצדדים הגיעו להסדר טיעון, במסגרתו נקבע הרף העליון לגביו תטען המאשימה, ומנגד נקבע רף תחתון לטיעוניהם של הנאשמים. ניתן לראות בכך את מתחם העונש הראוי בנסיבות מקרה זה. מדובר במעשי אלימות אשר נולדו על רקע אירוע סתמי ומיותר, כתוצאה ממנו נגרמו חבלות גוף למתלונן. המעורב העיקרי, הוא נאשם 1, נדון למאסר בפועל לתקופה של 22 חודשים, זאת במסגרת הסדר לעניין העונש אליו הגיעו הצדדים, כמפורט בגזר הדין בעניינו של אותו נאשם. הנאשמים האחרים נגררו לאירוע שלא בטובתם, מכוח מחויבות משפחתית, אך אין בכך להפחית מחומרת מעשיהם.  לזכות הנאשמים יש לזקוף את גילם הצעיר, תפקודם הנורמטיבי ואת עברם הנקי (למעט עברו המתון של נאשם 3). נוכח אלה, בהתאם להסדר אליו הגיעו הצדדים והעובדה לפיה הנאשמים היו עצורים לתקופה של כחודש וחצי, אני גוזר על הנאשמים כלהלן:

א.     נאשם 2: אני דן נאשם זה למאסר בפועל לתקופה של שלושה  חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו (כזכור, נמנע נאשם זה מלהתייצב לפני הממונה על עבודות השירות).

ב.     נאשמים 3, 4 ו - 5: אני דן כל אחד מנאשמים אלו למאסר בפועל לתקופה של שישה חודשים. המאסר  יבוצע בדרך של עבודות שירות כפי המלצת הממונה על עבודות השירות. הנאשם 3 יתחיל בביצוע עבודות השירות ביום 8/10/13 בגן החיות בירושלים, בימים א' - ה', בין שעות 08:00 עד 16:30. נאשם 4 יתחיל בביצוע עבודות השירות ביום 15/10/13 במנהל הקהילתי בארמון הנציב, בימים ובשעות כפי שנקבע לגבי נאשם 3. נאשם 5 יתחיל בריצוי עבודות השירות ביום 17/9/13 בגן החיות בירושלים בימים ובשעות כמפורט לעיל. כל נאשם יתייצב ביום הראשון לריצוי עונש המאסר עבודות שירות לפני הממונה על עבודות השירות עד השעה 10:00.

        מתקופות המאסר שהוטלו על נאשמים 2 - 5 יש לנכות את ימי מעצרם: נאשמים 2, 3 ו - 4 היו עצורים מיום 17/3/12 ועד 25/4/12. נאשם 5 היה עצור מיום 19/3/13 ועד 25/4/12.

ג.      אני גוזר על כל אחד מהנאשמים מאסר על תנאי לתקופה של שישה חודשים, והתנאי הוא שהנאשמים לא יעברו עבירה מסוג פשע בתוך שלוש שנים מיום שחרורם ממאסר.